קנס בסך 300,000 ש"ח לבעל חזיריה שהורשע בעבירות איכות הסביבה

1.      הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות, המיוחסות לו בכתב האישום, דלהלן:

א.      ניהול עסק ללא רשיון - עבירה על סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968 ביחד עם סעיף 1 בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה 1995 ופריט 3.2 בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה 1995, זאת על פי הודאתו של הנאשם;

ב.       זיהום מים - עבירה על סעיף 20 ב (א) ו- 20ב (ב) ביחד עם סעיף 20 כא לחוק המים, התשי"ט 1959, זאת בכל אחד מן המועדים המפורטים בהכרעת הדין, לעיל;

ג.        לכלוך רשות הרבים- עבירה על סעיפים 2 ו-13 (א)(5) לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984, זאת בכל אחד מן המועדים המפורטים בהכרעת הדין, לעיל.

2.      העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו במשך תקופה ארוכה ובעיקר בתאריכים הרבים כפי שהדבר בא לידי ביטוי, באופן מפורט ומדוייק בסעיפים 8 ו- 9 להכרעת הדין, מיום 6.3.07. (עע' 115-125).

3.      ההיבטים הכלכליים שבבסיס ביצוע העבירות

חומרתן של העבירות בהן קא עסקינן נובעת, בין השאר, מן ההחצנות השליליות הנודעות להן בתחומים הכלכליים, האקולוגיים והבריאותיים ומחומרת תוצאותיהן ההרסניות הן ברמה האקולוגית הלאומית, הן ברמה של  הקהיליה התעשייתית, והן ברמה הפרטנית, לא למותר, איפוא להביא את עיקרן של ההחצנות השליליות הללו.

§     המניעים הכלכליים שבבסיס ביצוע העבירות;

החזיריה של הנאשם, איננה מוסד צדקה או מלכ"ר, אלא גוף כלכלי, שעשיית רווח היא היא ההצדקה לקיומו. דא עקא, שהנאשם הגדיל את רווחיו על חשבון פגיעה חוזרת ונישנית בממי נחל אבליים, ובממי התהום, והכל אף מבלי שלנאשם ניתן היתר לניהול העסק, בשל כך שלא מצא לנכון לעמוד בתנאים שהיה עליו לעמוד בהם על מנת שהרשות המוסמכת תיתן לו היתר לנהל את עסק החזירייה, זאת במשך התקופה הארוכה עד מאוד כאמור לעיל. המסר שעל ביהמ"ש לשדר לנאשם ולכלל הצבור הוא, שרווח כלכלי המושג בעבירות הפוגעות בערכים החיוניים והחשובים של הצבור, לא ישתלם. לא בכדי העמיד המחוקק את העונש בגין העבירה, שעניינה זיהום מקורות מים, לאמור:

"... 20כא.העובר על הוראה מהוראות סימן א1, דינו - מאסר שנה או קנס 350,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 23,200 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה" (ההדגשות שלי מ.א.)

לא למותר להפנות למגוון ההתראות שהנאשם קיבל מהגורמים המוסמכים במועדים שונים, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בסעיף 10 ג' להכרעת הדין, לאמור:

§         ".... לנאשם נשלחו מכתבי התראה, שתוכנם אינו מותיר כל ספק, שהוא, הנאשם מזרים שפכים הן על פני הקרקע החשופה והן באמצעות אותו צינור לעבר נחל אבליים. ראה;

§         מכתב התראה שנשלח לנאשם על ידי ראש המועצה המקומית אעבלין דאז, מר עאטף חאג', מיום 9.4.02, ת/1 ;

§         מכתב התראה נוסף, שנשלח לנאשם על ידי ראש המועצה המקומית אעבלין דאז, מר עאטף חאג', מיום 24.4.02, ת/2 ;

§         מכתב התראה נוסף, שנשלח לנאשם על ידי מנהל המחוז במשרד לאיכות הסביבה, מר שלמה כץ, מר מיום 23.12.01, ת/38 (התביעה הגישה מכתב זה שוב, כנראה בטעות וסומן, ת/45 מ.א.);

§         הנאשם השיב למנהל המחוז, מר שלמה כץ על דברי ההתראה במכתב מיום 23.12.01 במכתב מיום 3.1.02. מכתב זה מצורף לת/46 משום מה" (ע' 126)

נוסף לכך, לעבירה שעניינה; ניהול עסק ללא רשיון קבע המחוקק , בסעיף 14 (א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ה - 1965, לאמור:

"14. (א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראות תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו - מאסר שמונה עשר חדשים ; ... ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז.... מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - הממונה על איכות הסביבה)... דינו - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה" . (ההדגשה שלי מ.א.)

ראה התראה מיום 11.9.2001, ת/146 . ששלח מנהל המחוז מר שלמה כץ לנאשם. לפי סעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 הקנס שנקבע לעבירה שדינה למעלה משנה מאסר ולא יותר מ- 3 שנים הוא, 67,300 ש"ח.